איפה הכלב שלכם מבלה את יומו? איפה הכלב שלכם ישן בלילה? בבית? בחצר?
אם בחצר – החצר מגודרת? הכלב קשור? האם טוב לכלב שלכם בחצר ??
זה יהיה פוסט שאולי חלקכם תכעסו עליי. אולי?
לפני שאתחיל אציין ואדגיש – אין לקרוא את הפוסט בנימה ביקורתית, אלא בנימה של קריאה לפרספקטיבה חדשה. אני מבקש לגרום לכם לחשוב על הנושא.
אין חובה להסכים איתי. ממש לא. אבל כן יש בקשה לפתוח את הראש ולנסות לחשוב על הנאמר בפוסט בעניין.
הצעת קריאה: סיימו את הפוסט במשפט – "אולי יש משהו בדבריו?" ואז התחילו להעלות טיעונים בעד ונגד. מוזמנים לטעון בראש, בתגובות או מולי בפרטי.
"האם טוב הכלב בחצר??"
אני גר רמת-ישי. אקח את היישוב הזה כדוגמה מייצגת. כמובן, שאני הולך לדבר בפוסט הזה בצורה מכלילה, אבל הטיעון והרעיון הם עצם העיקר ולא הדוגמה הזו או אחרת של כלב כזה או אחר.
אז רמת ישי, מי שלא מכיר, גדושה בכלבים. ללא ספק אחד הישובים עם אחוז הכלבים (פר תושב) מהגדולים בארץ. ואני אומר זאת לחיוב. יחד עם זאת, אנחנו יכולים לראות שיש לא מעט כלבים שנמצאים מרבית שעות היממה בחצר. כלבים שכמעט אינם נכנסים לתוך הבית. אלו כלבים, שבמרבית המקרים, הופכים להיות כלבים מאוד נבחנים, חסרי שקט, תגובתיים לגירויים חיצוניים ועוד מגוון בעיות התנהגות. זה הופך למטרד שכונתי ובאופן כללי לא נעים לסביבה.
ועכשיו, אנסה להסביר ולמנות את הסיבות מדוע זו איננה דרך החיים הנכונה לכלב:
- כלבים יצורים סוציאלים. כמונו. הם זקוקים לחברה. גם לחברה של כלבים וגם לחברה שלנו, בני האדם. ברגע שהכנסנו אותם לתוך ביתנו הם הופכים להיות בני משפחה, אם אנחנו רוצים בזאת או לא, והם זקוקים לנו. ברמה הפיזית, הנפשית, המנטלית והחברתית. הם הופכים להיות תלוים בנו. כשאנחנו שמים את הכלב בחצר, והחצר הופכת להיות מגוריו של הכלב, ולא הבית עצמו, אנחנו מייצרים חוסר ברמה החברתית והנפשית. החוסר הזה ייצור במוקדם או במאוחר בעיות התנהגות כאמור בפסקה הקודמת.
2. בניגוד לדעה הרווחת שכלב תפקידו להגן ולשמור על הטריטוריה ועלינו – במרבית המוחלט של המקרים זו דעה שגויה. הכלבים השומרים הם כלבים מגזעים ספציפיים שבגנטיקה שלהם בהחלט יש בהם את "היצר" הזה לשמור על טריטוריה.
רוב המוחלט של הכלבים אינם טריטוריאלים והם אינם מגינים ואינם שומרים עליכם או על ביתכם.
[אני מודע לכך שאני אולי שבר פה מוסכמות, אך לצערי זה נכון. הדעה הרווחת מבוססת על ידע מאוד מיושן שלצערי אינו פג מהעולם].
רוב הכלבים הנובחים על עוברי אורח מעבר לגדר החצר, אינם שומרים, אלא הינם מפחדים ומתוסכלים.
רוב הכלבים הנובחים נובחים מתוך תסכול (הנובע מכמה סיבות) והתסכול הזה בא לידי ביטוי בנביחות. עוברי האורח מפתיעים אותם, זה מייצר המון אנרגיה שלילית והנביחות רק הולכות ומתגברות משום שהם מקבלים חיזוק פנימי מאוד משמעותי – עוברי האורח מתרחקים והכלבי חושב שנביחותיו הבריחו את עובר האורח.
3. אני חושש שרוב הכלבים החיים בחצר אינם מקבלים מספיק פורקן אנרגתי.
אני מודע לכך שאני עושה הכללה, כרגע, אבל אני מניח שאני צודק [אני ממש מקווה שאני טועה].
יש נטייה לחשוב שהחצר שלנו גדולה מאוד והיא מספקת את צרכיו של הכלב. עם כי, המצב הוא בדיוק להיפך. שהייה ממושכת בחצר רק מייצרת יותר ויותר סקרנות לגבי החוץ. ללא הפעלה שלנו (אינטראקציה שלנו לשחק עם הכלב) רוב הסיכויים שהכלב שלכם איננו עושה מספיק פעילות פיזית בחצר. האנרגיה הזו מצתברת לה מיום ליום והיא באה לידי ביטוי, שוב, באמצעות נביחות, תגובתיות, חוסר שקט ועוד.
הכלב שלכם צריך פעילות פיזית, כפי שאנחנו זקוקים לה. הכלב שלכם זקוק לפעילות מנטלית, בדיוק כפי שאנחנו זקוקים. וללא קיום הצורך הזה – אנחנו נראה כלב מאוד חסר שקט.
4. כלב שחי בחצר ורואה את שאר הכלבים שמטיילים ברחוב – התסכול שיצטבר אצלו יהיה גדול ותסכול זה שוב, יוצר כלב בלתי מאוזן. הכלב שלכם רואה את הכלבים בחוץ ומעוניין באינטראקציה וכשהוא לא יכול לקבלה = תסכול ועוד תסכול שמצטבר ומצטבר.
- יש שיבקשו לומר – "אבל נדב, עם כל הכבוד, שהכלב היה בבית הוא היה הורס כל פריט ריהוט. הוא היה נושך כל אורח שביקשנו לארח. אז לא הייתה ברירה הוצאנו אותו לחצר. יש לנו חצר גדולה ומרווחת ואת כל התנאים עבור כלב לחיות בחצר."
והתשובה שלי –
אתם צודקים !!
גם אני לא הייתי מוכן שהכלב שלי יהרוס לי ריהוט יקר ובטח לא יהרוס לי את חיי החברה והמשפחה. מה פתאום, בשום אופן לא !!
אני כן אשאל את עצמי – מדוע הכלב שלי לא בנוח בבית? מדוע הוא הורס ריהוט? מדוע הוא חסר מנוחה בזמן שאורחים מבקשים להתארח אצלי ?
ואז אשאל את עצמי – האם אני רוצה ומוכן לפתור את הקשיים האלו ? האם אני מוכן להשקיע כדי ליצור את המצב שהכלב שלי ירגיש נוח ורוגע בבית ובחצר ?
כלבים הורסים את הבית וחסרי מנוחה בזמן שאורחים בבית משום אותן הסיבות שלמעשה כבר מנינו אותם.
לכלבים יש צרכים. בדיוק כמו שלנו. אפילו אותם צרכים בדיוק. ואם לא נמלא את צרכיהם אנחנו נקבל בדיוק את זה.
הפתרון הוא לא לשים את הכלב בחצר לרוב שעות היממה. הפתרון הוא לאחד כוחות משפחתיים ולייצר לו"ז כזה שגם הכלב הוא חלק מהמשפחה וגם לו יש זמני טיול, שבהם הוא פעיל פיזית ומנטלית.
הפתרון הוא לאפשר לכלב לחיות חיי כלב המיטיבים איתו ומאפשרים לו להיות מאוזן. בשילוב החיים איתנו ולא בנפרד. בחצר.
אי אפשר לאמץ/לרכוש כלב – לא לאפשר לו את כל התנאים והצרכים להם הוא זקוק – ולשים אותו בחצר כל הזמן, משום שהוא הורס את הבית. עלינו להבין את הצרכים של הכלב שלנו ולבחון איך למרות כל הלו"ז הבלתי נסבל של החיים בארץ ישראל במאה ה-21, אנחנו ממלאים את הצרכים של הכלב שלנו.
